Divrei HaYamim I 28 – דברי הימים א כח‏ – Mikraot Gedolot

(א) וַיַּקְהֵ֣ל דָּוִ֣יד אֶת⁠־כׇּל⁠־שָׂרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֡ל שָׂרֵ֣י הַשְּׁבָטִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמַּחְלְק֣וֹת הַמְשָׁרְתִ֪ים אֶת⁠־הַמֶּ֟לֶךְ וְשָׂרֵ֣י הָאֲלָפִ֣ים וְשָׂרֵ֣י הַמֵּא֡וֹת וְשָׂרֵ֣י כׇל⁠־רְכוּשׁ⁠־וּמִקְנֶה֩ ׀ לַמֶּ֨לֶךְ וּלְבָנָ֜יו עִם⁠־הַסָּרִיסִ֧ים וְהַגִּבּוֹרִ֛ים וּֽלְכׇל⁠־גִּבּ֥וֹר חָ֖יִל אֶל⁠־יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃

And David assembled all the princes of Israel, the princes of the tribes, and the captains of the companies that served the king by order, and the captains of thousands, and the captains of hundreds, and the rulers over all the property and cattle of the king and of his sons, with the officers, and the mighty men, even all the mighty men of valor, to Jerusalem.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּכְנָשׁ (ס״א וְאַכְנֵשׁ) דָוִד יַת כָּל רַבָּנֵי יִשְרָאֵל רַבָּנֵי שִׁבְטַיָא וְרַבָּנֵי פְּלוּגְוָתָא דִי מְשַׁמְשִׁין יַת מַלְכָּא וְרַבָּנֵי אַלְפִין וְרַבָּנֵי מַאֲוָתָא וְרַבָּנֵי כָל קִנְיָנָא וְגֵיתָא דִי לְמַלְכָּא וְלִבְנוֹהִי עִם רַבָּנַיָא וְגִבָּרַיָא וּלְכָל (ס״א לְכָל גִבָּר חֵילָא) גִבָּרָא בִּירוּשְׁלֵם.

ויקהל דויד את כל שרי ישראל שרי השבטים ושרי המחלקות וגו׳ ולכל גבור חיל – אלו החכמים שנאמר בהם: גבורי כח עושי דברו (תהלים ק״ג:כ׳).

ושרי כל רכוש ומקנה – אלו שעושין מקנה וסוחרי המלך.

ויקהל דויד את כל שרי ישראל – אלו השרים שרי שבטים כדכתיב ועל שבטי ישראל לראובני (דברי הימים א כ״ז:ט״ז).

ושרי המחלקות – אלו י״ב מחלקות של מלך ובני ישראל למספרם וגו׳ (דברי הימים א כ״ז:א׳).

ושרי האלפים – כדלעיל.

ושרי המאות – שוטריהם.

ושרי כל רכוש ומקנה למלך – אותן שמזכיר לעיל על אוצרות המלך ועל הכרמים ועל הזיתים והמקנה השרים שהיו על הבקר ועל הגמלים ועל הצאן שכל מין הבהמה קרוי מקנה כדכתיב גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי (קהלת ב׳:ז׳) דקהלת.

And David assembled all the leaders of Israel These are the leaders, the leaders of the tribes, as it is written (above 27:16): "And over the tribes of Israel, the leader of the Reubenites was...⁠"

and the leaders of the divisions These are the twelve divisions of the king, as above (27:1): "And the Children of Israel to their number, etc.⁠"

and the leaders of the thousands as above.

and the leaders of the hundreds their officers.

and the officers over all the property and the livestock of the king those whom he mentions above (27:25-31): "And over the treasuries of the king... and over the vineyards... and over the olive trees... and the livestock"; and the officers who were in charge of the cattle, and of the camels, and of the flocks, for every species of domestic animal is called מִקְנֶה, as it is written (Ecc. 2:7): "I also had much livestock (מִקְנֶה) consisting of cattle and flocks.⁠"

ושרי המחלקות המשרתים את המלך – הם אשר זכר שהיו על כל מחלוקת עשרים וארבעה אלף והיו משרתים כל אחד מהם בחדשו.

הסריסים – ענין שררה.

המשרתים – חוזר הוא על המחלקות.

ולכל גבור חיל – כפל הדבר לומר שאיש לא נעדר מכל הגבורים.

כל שרי ישראל – כלל, ואחריו פרט שרי השבטים המנוים (כז, טז-כב).

שרי המחלקות – (שם א-טו).

שרי כל רכוש – (שם כה-כח).

ומקנה – (שם כט-לא).

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(ב) וַיָּ֨קׇם דָּוִ֤יד הַמֶּ֙לֶךְ֙ עַל⁠־רַגְלָ֔יו וַיֹּ֕אמֶר שְׁמָע֖וּנִי אַחַ֣י וְעַמִּ֑י אֲנִ֣י עִם⁠־לְבָבִ֡י לִבְנוֹת֩ בֵּ֨ית מְנוּחָ֜ה לַאֲר֣וֹן בְּרִית⁠־יְהֹוָ֗היְ⁠־⁠הֹוָ֗ה וְלַֽהֲדֹם֙ רַגְלֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ וַהֲכִינ֖וֹתִי לִבְנֽוֹת׃

Then David the king stood up upon his feet, and said, "Hear me, my brothers, and my people; as for me, it was in my heart to build a house of rest for the ark of the covenant of Hashem, and for the footstool of our God; and I had prepared for the building.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םעודהכל

(ב-ג) דוד לא יבנה את בית ה׳ (קישור לעיון) – שמואל ב ז׳:ה׳-ז׳, מלכים א ה׳:ט״ז-י״ז, דברי הימים א י״ז:ד׳-ו׳, דברי הימים א כ״ב:ז׳-ח׳

וְקָם דָוִד מַלְכָּא עַל רַגְלוֹי וַאֲמַר קַבִּילוּ מִנִי אַחַי וְעַמִי אַחַי כָּל בֵּית יִשְרָאֵל וְעַמִי גִיוֹרַיָא דִי בְקִרְוֵיהוֹן אֲנָא הֲוָה עִם לִבְבִי לְמִבְנֵי בֵית מָשְׁרֵי לַאֲרוֹן קְיָמָא דַייָ וְלִכְבַשׁ כֻּרְסֵי יְקָרָא דַייָ וְאַתְקֵנִית לְמִבְנֵי.

אמר רבי יצחק לעולם תהא אימת צבור עליך שהרי כהנים פניהם כלפי העם ואחוריהם כלפי שכינה.

רב נחמן אמר מהכא ויקם דויד המלך על רגליו ויאמר שמעוני אחי ועמי – אם אחי למה עמי ואם עמי למה אחי, א״ר אלעזר כך א״ל דוד לישראל אם אתם שומעים לי אחי אתם ואם לאו עמי אתם ואני רודה אתכם במקל.

אחי ועמי – כמו שאמרו חכמים: בזמן שאתם עושים רצונו של מקום ורצוני אתם אחי, ואם לאו עַמִי (סוטה מ׳.).

¹ויקם דויד המלך על רגליו – ²התחזק וקם מהמשכב שהיה שם – כי כבר נפל למשכב ³כמו שכת׳ בספר מלכים – והתחזק והלך למקום שצוה להאסף שם כל ישראל, וקם על רגליו ודבר אליהם כל הדברים האלה.

1. ויקם דויד וכו׳. דיבור זה חסר בכת״י פריס ומינכן, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

2. התחזק וקם וכו׳. המיוחס לר״י קרא מפרש ש״כן דרך המצַוה לעמוד ולצוות...אבל אם היה יושב ומדבר, העומדים לפניו לא היו שומעים, ואפילו אם היו שומעים לא היה הדבר מקובל בעיניהם...על כן עמד על רגליו כדי שישמעו אליו כל ישר׳⁠ ⁠⁠״. וכנראה הוא לא ראה צורך לפרש שדוד קם ממשכבו; ראו ההערה הבאה על שאין מקור מפורש לקביעתו של רד״ק שדוד נפל למשכב.

3. כמו שכת׳ בספר מלכים. ראו דבריו למלכים א א׳:א׳ ד״ה ״בא בימים״, שם הוא כותב שדוד ״נפל למטה״. אולי נשמע לו כך מהביטוי ״ושכבה בחיקך״ שם פסוק ב; אך נראה שאין הבנה זו מוכרחת.

King David rose to his feet. He gathered his strength and rose up from the bed upon which he was lying—for he had already become bedridden as it says in the book of Kings. He then mustered the strength to walk to the place where he had commanded all of Israel to gather, rose up on his feet, and said all these things to them.

לבנות בית מנוחה לארון ברית י״י – קראו בית מנוחה כי שם יהיה מקומו תמיד ואחר לא יבחר י״י ית׳ מקום אחר.

ולהדום – הוא שרפרף הכסא הנתון תחת רגלי האדם כשהוא יושב כמו והארץ הדום רגלי (ישעיהו ס״ו:א׳) ואחז במשל מדרך האדם.

על רגליו – כאומר עם כי תשש כחו בעבור הזקנה עכ״ז התחזק לעמוד על רגליו לכבוד שרי ישראל הנאספים אליו.

עם לבבי לבנות – עם לבבי היה לבנות בית וכו׳ וגם הכינותי כל המצטרך לה.

ויקם דויד המלך על רגליו וגו׳.⁠¹

לארון ברית ה׳ ולהדם רגלי אלהינו – היינו חצרות בית אלהינו כמ״ש לקמן שלמה בנך יבנה לי בית וחצרות וכן נאמר השמים כסאי והארץ הדום רגלי היינו כאשר השמים כסא ד׳ רוחות העולם המה ד׳ רגלי הכסא, והארץ שבין רגל לרגל נקרא הדום רגליו. וכן כאן כאשר ה׳ בהיכל קדשו הוא מקום כבודו ואז החצרות בית אלהים הדום רגליו.

1. (אמר נכדו המסדר: הנה בחזית פסוק א׳ אמרו דוד בנה את היסודות דכתיב ויקם דויד על רגליו עד כאן לשונו, עיין מ״כ שם. ובבואו הכתוב לידינו כעת ראוי לידע ולהודיע מה ראו חז״ל על הדרש ככה ומה הגיע אליהם מן הקושיא להוציא הדברים מפשטן. והנה בביאורינו ההפרד שבין לשון עמידה וקימה הוא שעמידה יובן בעומד על רגליו או מלשון עכבה ולשון עומד על גביו. לא אאריך פה כל פרטים ודרשות חז״ל. ועתה באנו לברר רק לשון קימה ונאמר שלא הונח על העתקה מהישיבה אל העמידה הלא כתיב קום נא שבה (בראשית כ״ז י״ט) אלא הונח על העתקת האדם או החפץ מענין שהיה בו על עניין אחר אף על פי שלא התנענע גופו מהשכיבה או ישיבה אל העמידה כמ״ש ב״ר ויקם שדה עפרון דהוה דבר אינש זעיר ואתעבידת לבר נש רב. ויקל עלינו הבנת הכתוב ויהי בנסוע הארון ויאמר משה קומה ה׳, כי בנוח התעוררו רחמים גדולים, ובנסוע לכבוש עמים התפלל משה כביכול שיועתק מרחמים אל נקם להפיץ אויביו. ובירושלמי ברכות (בב״ר נ״ח) אמר רבי יוחנן מן הא תנינן מי שמתו מוטל לפניו פטור מקריאת שמע וכו׳ ומכל המצות כו׳ מן הכא ויקם וידבר אל בני חת וגו׳. עיין דברי המפרשים ולדברינו מלת ויקם קא קשיא ליה ואמר שהכי פירושו שהועתק ונפטר מחיוב כל המצות שהיו מוטלין עליו אל החיוב לדבר אל עפרון מעל עסק פני מתו. וכן (במלכים ב י״ג כ״א) ויחי ויקם על רגליו, דרשו חז״ל על רגליו קם ולביתו לא הלך. היינו דקא קשיא ליה היה לו לומר ויעמוד על רגליו אלא דקרא קא משמע לן שלא היתה התחיה אלא העתקה לעמוד על רגליו. וכן דרשו כאן שנעתק דוד המלך מן ההכנה לבנות אל בנין היסוד. וגם בזה יתורץ קושית בעל מגן אברהם סי׳ א׳ סק״ג וז״ל ומיד לאו דוקא כדאיתא בגטין ע׳. עד כאן לשונו. ובאר היטב כתבו להלכה אלא ישהה מעט. ומעיקרא לא קיימא לן כי בגטין לא אמרו אלא יישן ועמד והטור כוון על השוכב על מטתו מיד כשיעור משנתו יקום בזריזות, רצה לומר יעתק מן השינה בזריזות אל עבודת בוראו ולא יפסוק בהרהורים זולתו.)

עם לבבי והכינותי – ר״ל לא חסר אל הבנין, לא הרצון, שעדיין עם לבבי לבנות, ולא הכנות החומריים אל הבנין, כי הכנותי לבנות – שהכל מוכן ואין חסר רק לבנות, רק שה׳ אמר לי שלא אבנה.

לארון ולהדום – כמ״ש (תהלים קל״ב:ז׳) נבואה למשכנותיו נשתחוה להדום רגליו, ששם סוף מסובביו והנהגתו לעולם השפל, כמ״ש בפי׳ ישעיה על ושוליו מלאים את ההיכל.

מקבילות במקראתרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לתלמיד רס״גרד״קרלב״גמצודת ציוןמצודת דודאדרת אליהו לגר״אמלבי״םהכל

(ג) וְהָֽאֱלֹהִים֙ אָ֣מַר לִ֔י לֹא⁠־תִבְנֶ֥ה בַ֖יִת לִשְׁמִ֑י כִּ֣י אִ֧ישׁ מִלְחָמ֛וֹת אַ֖תָּה וְדָמִ֥ים שָׁפָֽכְתָּ׃

But God said to me, 'You shall not build a house for My name, because you are a man of war, and you have shed blood.'

מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ב]

וּמֵימְרָא דַייָ אֲמַר לִי לָא תִבְנֵה בֵּית מַקְדְשָׁא לִשְׁמִי אֲרוּם גְבַר עֲבֵד קְרָבַיָא אַתְּ וְאַדְמִין שְׁדֵיתָא.

כי איש מלחמות אתה וג׳ – גם זה כמו שקדם לנו (דברי הימים א כ״ב:ז׳).

ודמים שפכת – ולכן מנעו לבנות וכאשר מנע מלהניף ברזל על המזבח על שעושים ממנו כלי רציחה.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימצודת דודהכל

(ד) וַיִּבְחַ֡ר יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵי֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בִּ֜י מִכֹּ֣ל בֵּית⁠־אָבִ֗י לִהְי֨וֹת לְמֶ֤לֶךְ עַל⁠־יִשְׂרָאֵל֙ לְעוֹלָ֔ם כִּ֤י בִֽיהוּדָה֙ בָּחַ֣ר לְנָגִ֔יד וּבְבֵ֥ית יְהוּדָ֖ה בֵּ֣ית אָבִ֑י וּבִבְנֵ֣י אָבִ֔י בִּ֣י רָצָ֔ה לְהַמְלִ֖יךְ עַל⁠־כׇּל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

However, Hashem, the God of Israel, chose me out of all the house of my father to be king over Israel forever. For He has chosen Judah to be prince, and in the house of Judah, the house of my father, and among the sons of my father He took pleasure in me to make me king over all Israel;

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

(ד-ז) שלמה ימלוך ויבנה את הבית – שמואל ב ז׳:ח׳-ט״ז, מלכים א ה׳:י״ח-י״ט, דברי הימים א י״ז:ז׳-י״ד, דברי הימים א כ״ב:ט׳-י׳

וְאִתְרְעֵי יְיָ אֱלָהָא דְיִשְרָאֵל בִּי מִכָּל בֵּית אַבָּא לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל יִשְרָאֵל לְעָלָם אֲרוּם בְּשֵׁבַט יְהוּדָה אִתְרְעֵי לְנָגוֹדָא וּבְבֵית יְהוּדָה בֵּיתֵיהּ דְאַבָּא וּבִבְנֵי אַבָּא בִּי אִתְרְעֵי לְמֶהֱוֵי מַלְכָּא עַל יִשְרָאֵל.

כי ביהודה בחר לנגיד – זה מבואר מברכת יעקב את בניו ובבית יהודה בחר בית אבי ובבית אבי רצה בי להמליך על כל ישראל.

ויבחר וכו׳ – כאומר אולם לא לעון יחשב הדם ההוא ולא נמאסתי בעבור זה מן מלוכה אלא נבחרתי עד עולם כל ימי חיי.

בחר לנגיד – להיות מלך מזרעו.

בית אבי – בחר את בית אבי.

כי ביהודה – ר״ל שאצלו היו ג׳ בחירות, ע״י שבטו, וע״י ביתו, ועל ידו, ובשלמה נוסף בחירה שלישית שבחר בו מכל בני דוד, הגם שלא היה הבכור.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ה) וּמִ֨כׇּל⁠־בָּנַ֔י כִּ֚י רַבִּ֣ים בָּנִ֔ים נָ֥תַן לִ֖י יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וַיִּבְחַר֙ בִּשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֔י לָשֶׁ֗בֶת עַל⁠־כִּסֵּ֛א מַלְכ֥וּת יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה עַל⁠־יִשְׂרָאֵֽל׃

and of all my sons — for Hashem has given me many sons — He has chosen Solomon my son to sit upon the throne of the kingdom of Hashem over Israel.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וּמִן כֻּלְהוֹן בְּנֵי אֲרוּם בְּנִין סַגִיעִין יְהַב לִי יְיָ וְאִתְרְעֵי בִשְׁלמה בְרִי לְמִתַּב עַל כּוּרְסֵי מַלְכוּתָא דַייָ לְאִתְמְנָאָה עַל יִשְרָאֵל.

ומכל בני בחר בשלמה בני ואם יחזק לעשות מצותיו ומשפטיו יכין מלכותו עד לעולם.

ויבחר בשלמה – בא לרמז שלא נשא בחטא את בת שבע כ״א היתה בחטא לא היה נבחר בנה למלוכה הואיל ובניו מרובים ויש א״כ מי למלוך זולתו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםרלב״גמצודת דודהכל

(ו) וַיֹּ֣אמֶר לִ֔י שְׁלֹמֹ֣ה בִנְךָ֔ הוּא⁠־יִבְנֶ֥ה בֵיתִ֖י וַחֲצֵרוֹתָ֑י כִּֽי⁠־בָחַ֨רְתִּי ב֥וֹ לִי֙ לְבֵ֔ן וַאֲנִ֖י אֶהְיֶה⁠־לּ֥וֹ לְאָֽב׃

And He said to me, 'Solomon your son, he shall build My house and My courts; for I have chosen him to be to Me for a son, and I will be to him for a father.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וַאֲמַר לִי שְׁלמה בְּרָךְ הוּא יִבְנֵי בֵּית מַקְדְשִׁי וְדָרָתַי מְטוּל דְאִתְרְעֵיתִי בֵּיהּ לְמִרְחַם יָתֵיהּ לְמֶהֱוֵי קֳדָמַי חֲבִיב הֵי כִבְרָא וַאֲנָא אֶהֱוֵי לֵיהּ הֵי כְאַבָּא.

לי לבן – להיות אהוב לי כבן.

לאב – לחמול עליו כאב על בנו.

מקבילות במקראתרגום כתוביםמצודת דודהכל

(ז) וַהֲכִינוֹתִ֥י אֶת⁠־מַלְכוּת֖וֹ עַד⁠־לְעוֹלָ֑ם אִם⁠־יֶחֱזַ֗ק לַעֲשׂ֛וֹת מִצְוֺתַ֥י וּמִשְׁפָּטַ֖י כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃

And I will establish his kingdom forever, if he is resolute to do My commandments and My ordinances, as at this day.'

מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ד]

וְאַתְקֵן יַת מַלְכוּתֵיהּ עַד לְעָלָם אִין יִתַּקַף לְמֶעְבַּד פִּקוּדַי וְדִינַי הֵי כְיוֹמָא הָדֵין.

אם יחזק לעשות מצותי וג׳ – זה התנאי דבק עם מה שקדם, כמו שפרשתי על אמרו: אם ברך תברכיני (דברי הימים א ד׳:י׳), והנה זה התנאי נזכר בכאן, ולפנים בא מוחלטת, וזו הוא אחד מעניני הסיבה הרביעית מן הספירה שזכר המורה, והוא מה שכתב, חסר התנאין וביאור. לכל זה אוצר י״י יבא.

אם יחזק – החי״ת בחטף סגול.

כיום הזה – אשר עתה הוא מתחזק לעשות מצות ה׳.

אם יחזק – כי מלכות בנו של דוד היה בלי תנאי, אבל מלכות זרע זרעו היה בתנאי כמו שבראתי בפי׳ תהלות קל״ב ובכ״מ.

מקבילות במקראתרגום כתוביםר״י אבן כספימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(ח) וְ֠עַתָּ֠ה לְעֵינֵ֨י כׇל⁠־יִשְׂרָאֵ֤ל קְהַל⁠־יְהֹוָה֙יְ⁠־⁠הֹוָה֙ וּבְאׇזְנֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ שִׁמְר֣וּ וְדִרְשׁ֔וּ כׇּל⁠־מִצְוֺ֖ת יְהֹוָ֣היְ⁠־⁠הֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם לְמַ֤עַן תִּֽירְשׁוּ֙ אֶת⁠־הָאָ֣רֶץ הַטּוֹבָ֔ה וְהִנְחַלְתֶּ֛ם לִבְנֵיכֶ֥ם אַחֲרֵיכֶ֖ם עַד⁠־עוֹלָֽם׃

Now therefore, in the sight of all Israel, the congregation of Hashem, and in the hearing of our God, observe and seek out all the commandments of Hashem your God; that you may possess this good land, and leave it for an inheritance to your children after you forever.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְכַדוּן קֳדָם כָּל יִשְרָאֵל קְהָלָא דַייָ וְקָדָם מֵימְרָא דַייָ נְטָרוּ וּתְבָעוּ כָּל פִּקוּדַיָא דַייָ אֱלָהָכוֹן מִן בִּגְלַל דְתִרְתוּן יַת אַרְעָא טָבְתָּא וְתַחְסְנוּן לִבְנֵיכוֹן מִן בַּתְרֵיכוֹן עַד עָלְמָא.

כל ישראל – כגר כאזרח.

ובאזני אלהינו – לפני אלהינו דוגמא אתם נצבים היום כולכם לפני י״י אלהיכם (דברים כ״ט:ט׳) וכן ויעמוד המלך על העמוד (מלכים ב כ״ג:ג׳) אשר לפני י״י.

שמרו ודרשו כל מצות י״י אלהיכם – זה אמר לכל ישראל יחד, אבל לשלמה אמר לפני כל ישראל ועבדהו.

all Israel the stranger like the native.

and in the ears of our God Before our God, similar to (Deut. 29:9): "You are standing today, all of you, before the Lord your God.⁠" Also, (II Kings 23:3): "And the king stood on his place, etc. before the Lord.⁠"

observe and seek all the commandments of the Lord your God He said this to all Israel together, but to Solomon he said it before all Israel [as in the following verse].

ועתה לעיני כל ישראל – רוצה לומר: לעיני כלכם ולפני י״י ית׳ אני מזהיר אתכם שתשמרו ותדרשו כל מצות י״י אלהיכם למען תירשו הארץ הטובה הזאת אתם וזרעכם עד עולם.

לעיני כל ישראל – ר״ל בפני כולכם אני מזהיר אתכם לאמר שמרו ודרשו וכו׳.

ובאזני אלהינו – כאומר וה׳ יהיה לעד.

למען תירשו – למען יתקיים לכם ירושת הארץ ולהנחיל אותה לבניכם ובניכם לבניהם וכן עד עולם.

ועתה – ר״ל כי כפי שיוסיף ה׳ להטיב עם האדם כן חייב לו בתוספת עבודה והכנעה יתירה, והכ״ג כורע בסוף כל ברכה וברכה והמלך כיון שכרע שוב אינו זוקף, וע״כ ממצות המלך שתהיה עמו ספר משנה תורה וקרא בו כל ימי חייו, ויתר מצות המלך נוסף על כלל המצות, ועפ״ז א״ל שכל ישראל שקבלו מה׳ טובת ירושת הארץ מחוייבים לשמור מצותיו שבזה יתקיימו בארץ הם ובניהם עד עולם. אבל אתה שלמה בני – שהפליא ה׳ עמך בחסדים גדולים אין די לך בזה לבד, רק דע – אם באמונות ודעות לא די שתסמך על הקבלה בלבד רק דע את אלהי אביך – ע״פ הידיעה, שתשכיל בדרכיו ואמתיותיו ע״פ ידיעת השכל. ואם במעשים, עבדהו – כעבד העובד תמיד בלי הפסק, ושתהיה העבודה בלב שלם ובנפש חפצה – שלא תהיה בעבור שום פניה חיצונית רק בלב שלם, ולא מתוך הכרח ויראת העונש, רק מאהבה עד שנפשך תחפוץ בעבודתו.

כי כל לבבות דורש ה׳ – הלב מציין כח הממשלה אשר בנפש.

ויצרי המחשבות – הם קודמים לבחירת הלב, שהאדם יחשוב מחשבות, והנפש תעלה ממעמקיה ציורים רבים ורובם נוטים לרעה, כמו ציורי התאוה והגאוה והכעס וכדומה, ואז צריך להלחם עם היצר, והלב שהוא כח המושל ימשול על יצרי המחשבות, וה׳ דורש את הלב באיזה דרך יבחר, וגם את ציורי המחשבות המצטיירים ועולים על הלב. ומ״ש כל לבבות דורש – הוא עונה על עבדהו בלבב שלם – ומ״ש וכל יצר מחשבות מבין – הוא עונה עמ״ש בנפש חפצה – שמי שהגיע למדרגה עד שנפשו תחפוץ ותחשוק בעבודת ה׳, לא יצטייר בלבו ציור אחר שהוא נגד עבודת ה׳ ולא יחפוץ ברע כלל, עד שלא תתקומם בנפשו מלחמה כלל ולא יצטרך לכבוש את יצרו כי לבבו מלא מיראת ה׳ ושמח בעבודתו, ולא תאמר שדבר זה קשה והוא נגד טבע האדם, כי אם תדרשנו ימצא לך – בין בענין הידיעה שאמר דע אלהי אביך שישכילך האמתיית וענינים אלהיים, בין בענין העבודה הבא לטהר מסייעין לו.

ואם תעזבנו יזניחך לעד – וכבר התבאר אצלי שפעל זנח מורה שעושה רושם בדבר המרוחק מאתו (עמ״ש ישעיה י״ט), וכ״כ בפי׳ רש״י פה שזנח קשה מן עזב.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(ט) וְאַתָּ֣ה שְׁלֹמֹֽה⁠־בְנִ֡י דַּע֩ אֶת⁠־אֱלֹהֵ֨י אָבִ֜יךָ וְעׇבְדֵ֗הוּ בְּלֵ֤ב שָׁלֵם֙ וּבְנֶ֣פֶשׁ חֲפֵצָ֔ה כִּ֤י כׇל⁠־לְבָבוֹת֙ דּוֹרֵ֣שׁ יְהֹוָ֔היְ⁠־⁠הֹוָ֔ה וְכׇל⁠־יֵ֥צֶר מַחֲשָׁב֖וֹת מֵבִ֑ין אִֽם⁠־תִּדְרְשֶׁ֙נּוּ֙ יִמָּ֣צֵא לָ֔ךְ וְאִם⁠־תַּעַזְבֶ֖נּוּ יַזְנִיחֲךָ֥ לָעַֽד׃

And you, Solomon my son, know the God of your father, and serve Him with a whole heart and with a willing mind; for Hashem searches all hearts, and understands all the imaginations of the thoughts; if you seek Him, He will be found of you; but if you forsake Him, He will cast you off forever.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודעודהכל

וְאַנְתְּ שְׁלמה בְרִי דַע יַת אֱלָהָא דַאֲבוּךְ וּפְלַח קֳדָמוֹי בְּלֵב שְׁלִים וּבְנַפְשָׁא רְעֵיתָא אֲרוּם כֻּלְהוֹן יִצְרַיָא דְלִבָּא תְּבַע יְיָ וְכֻלְהוֹן הַרְהוֹרֵי מַחֲשַׁבְתָּא מֵבִין אִין תִּתְבְּעִנֵיהּ יִשְׁתְּכַח לָךְ בְּעִדָן דְתִתְבַּע דַחַלְתֵּיהּ וְתִתְבְּעִנֵיהּ וְאִין תִּשְׁבְּקִנֵיהּ יְרַחֲקִנָךְ לְעָלְמָא.

ואתה שלמה בני דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלום ובנפש חפצה כי כל לבבות דורש ה׳ וכל יצר מחשבות מבין – עד שלא נוצרה המחשבה בלבו של אדם כבר היא גלויה לפניו, ר׳ יודן בשם ר׳ יצחק קודם עד שלא נוצר יציר כבר מחשבתו גלויה לפניו וכו׳.

בלב שלם – בלבב שלם לא נאמר שיהא משמע שני לבבות אלא בלב שלם שלא יהיה לך אלא לבב אחד לאבינו שבשמים וכן יסד הפייט (בקדושתא דמוסף של יום א׳ דר״ה) שני לבבות לך כאחד לאחד, ודוגמתו: והיה לבבכם שלם עם י״י אלהינו (מלכים א ח׳:ס״א) שלמים לא כתיב אלא שלם כל שני לבותם יהיו לב א׳ שלם וכן מפורש בב״ר וסעדו לבכם אחר תעבורו (בראשית י״ח:ה׳), מלמד שאין למלאכים אלא לב אחד וגם לעתיד לבא יהיה כן כדכתיב שיתו לבכם לחילה (תהלים מ״ח:י״ד).

כי כל לבבות דורש י״י – כאן נופל לומר לבבות כל לבבות דורש י״י בין טוב ובין רע.

וכל יצר מחשבות מבין – בב״ר שנינו קודם שנוצר יציר מבין הקב״ה מה שאדם עתיד לחשוב.

אם תדרשנו ימצא לך – לכך אני אומר ודרשו כל מצות י״י (דברי הימים א כ״ח:ח׳).

יזניחך לעד – יעזבך אין כתיב כאן אלא יזניחך שהוא קשה ממנו כמו והאזניחו (ישעיהו י״ט:ו׳), זנח י״י מזבחו (איכה ב׳:ז׳).

and worship Him with a whole heart Heb. בְּלֵב שָׁלֵם. It is not stated בְּלֵבָב שָׁלֵם, which would mean two hearts, but בְּלֵב שָׁלֵם, that you shall have but one heart for our Father Who is in heaven. And so did the liturgical poet set down (in the Kedushah of Musaph of the first day of Rosh Hashanah): "You have two hearts like one for the One.⁠" Similar to this, [we find in] (I Kings 8:61): "Let your heart [therefore] be whole (שָׁלֵם) with the Lord our God.⁠" It is not written שְׁלֵמִים but שָׁלֵם: your two hearts will be one whole heart. And so it is explained (Gen. 18:5): "... and refresh your heart (לִבְּכֶם), afterwards you may pass on.⁠" This teaches us that the angels have only one heart, and also in the future it will be so, as it is written: (Ps. 48:14): "Give heed (לִבְּכֶם lit., your heart) to its walls.⁠"

for the Lord seeks all hearts Here it is appropriate to say לְבָבוֹת ; the Lord seeks all hearts, whether good or bad.

and He understands the thoughts of every creation In Genesis Rabbah (9:3), we learned: "Before a creature is created, the Holy One, blessed be He, understands what the person is destined to think.⁠"

if you seek Him, He will be found to you Therefore, I say, (v. 8): "and seek all the commandments of the Lord.⁠"

He will abandon you forever Heb. יַזְנִיחֲךָ. It is not written here: He will forsake you (יַעַזָבְךָ), but He will abandon you (יַזְנִיחֲך), which is [a] harsher [term] like (Isa. 19:6): "And they will abandon (הֶאֶזְנִיחוּ) the rivers"; (Lam 2:7): "The Lord abandoned (זָנַח) His altar.⁠"

דע את אלהי אביך – ¹כמו: וידעת את יי׳ אלהיך; ובאמרו ״אלהי אביך״: שיסמוך על הקבלה עד שידענו מעצמו.

וכל יצר מחשבות מבין – ²פעלת הלב תקרא ״יצר״, לפי שהלב פועל ויוצר במחשבה הענינים, הן לטוב הן לרע.

1. כמו: וידעת את ה׳ אלהיך וכו׳. אין פסוק כזה, ואף קשה לזהות פסוק דומה שרד״ק מתכוון לו. ובכן, נראה שכוונתו כאן היא רק לבאר, בלי לצטט פסוק, שאין משמעות מיוחדת ל״אלהי אביך״ – וכאילו כתוב ״אלהיך״ – חוץ ממה שהיה לו לשלמה לסמוך על הקבלה מאביו עד שידע את ה׳ מעצמו. ונראה שאף משמעות זו לא היתה מפרושת בדברי רד״ק בצורה הקדומה של הפירוש, ממה שמ״ובאמרו״ ואילך חסר בכת״י פריס ומינכן. ברם, אם לא היה דעת רד״ק על שום פסוק כשהוא כתב ״כמו: וידעת...⁠״, והוא רק מבאר את משמעות פסוקנו, קשה מה שהוא משנה את המילה ״דע״ שבפסוק ל״וידעת״, ומה שהוא מכניס את המילה ״יי׳⁠ ⁠⁠״ שלא נמצא בפסוק. ואולי סגנון הביטוי שחיבר רד״ק – עם אותם שינויים – נשמע לו יותר מצוי בעברית מקראית – ויותר משבר את האוזן – מהביטוי ״דע את אלהיך״, שהיה יוצא לו ללא אותם שינויים.

2. פעלת הלב תקרא ״יצר״ וכו׳. השוו ספר השרשים ערך ״יצר״ ודבריו על בראשית ו׳:ה׳. אבל ראו גם דבריו על בראשית ח׳:כ״א ד״ה ״כי יצר לב האדם רע מנעריו״, שם הוא מבאר שנקרא יצר הרע ״יצר״ כי האדם נוצר עמו, ו״אין בו יצר הטוב בפועל עד שיגדל...⁠״. על ״יצר מחשבות״ נמצא בתרגום: ״הרהורי מחשבתא״, ועל ״כל לבבות״: ״כלהון יצריא דלביא״. וראו גם מה שמצטט המיוחס לרש״י מהמדרש.

Know the God of your father. This is akin to: Know the Lord your God. When the text says “the God of your father,” it means that [Solomon] should rely on the tradition until he comes to know Him on his own.

He discerns the yeṣer of every thought. A creation of the heart is called a yeṣer, because the heart produces and molds (yoṣer) thoughts in the mind, be they good or bad.

דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם וגו׳ – רוצה לומר: שתעשה זה בלב שלם ובנפש חפצה כי לא תועיל לך אם תעשה זה ולא יהיה לבך שלם עם י״י כי כל לבבות דורש י״י והוא יודע צפון לבך ויבין רצון מחשבותיך.

(ט-י) התועלת השנים עשר הוא לפרסם טוב תכונת דוד ואהבתו י״י ית׳ ועמו ישראל. ולזה תמצא שצוה שלמה בנו לפני מותו שילך בדרכי י״י ית׳ ולשמור מצות התורה. ובזה תתקיים לו המלוכה תמיד ולזרעו וימצא לו בכל אשר יקראהו. וצוה גם כן כל ראשי ישראל ללכת בדרכי י״י ית׳ לשמור ולדרוש כל מצותיו כדי שתתקיים להם ולזרעם ירושת הארץ תמיד. ולזה גם כן תמצא שסבב שהתנדבו השרים כלם לעבודת בית אלהים כדי שיהיה להם גמול טוב מאת י״י ית׳.

יצר – הוא ענין פעולה כמו מי יצר אל (ישעיהו מ״ד:י׳).

יזניחך – ענין עזיבה כמו לו זנחתני (תהלים מ״ג:ב׳).

דע את אלהי אביך – כאומר חקור בשכלך לדעת אותו ואם תקצר השכל עכ״ז לא תעזבנו כי אלהי אביך הוא וסמוך על הקבלה כי בודאי האב מעמיד את בנו על האמת.

ובנפש חפצה – ר״ל מאהבה ומרצון ולא מיראת העונש.

דורש ה׳ – דרושים הם לפניו לדעת כל מה בהם.

וכל יצר מחשבות – כל פעולת המחשבות הוא מבין.

אם תדרשנו – להשכיל גדולת רוממותו.

ימצא לך – ר״ל יפתח לבבך לדעת ולהבין.

יזניחך לעד – יעזבך לעולם אם לא תשוב לו.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קרלב״גרלב״ג תועלותמצודת ציוןמצודת דודהכל

(י) רְאֵ֣ה׀ עַתָּ֗ה כִּֽי⁠־יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה בָּ֧חַר בְּךָ֛ לִבְנֽוֹת⁠־בַּ֥יִת^א לַמִּקְדָּ֖שׁ חֲזַ֥ק וַעֲשֵֽׂה׃

Take heed now; for Hashem has chosen you to build a house for the sanctuary; be strong, and do it.⁠"

א. לִבְנֽוֹת⁠־בַּ֥יִת =ל
• א!=לִבְנֽוֹת⁠־בַּ֥ית (חסרה נקודת חיריק ביו"ד)
• הערת ייבין

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םעודהכל

חֲמֵי כְדֵין אֲרוּם מֵימְרָא דַייָ אִתְרְעֵי בָּךְ לְמִבְנֵי בֵיתָא לְמַקְדְשָׁא אִתּוֹקַף וַעֲבַד.

כי י״י בחר בך לבנות בית למקדש – לא לבנות לו לדור בו כי השמים ושמי השמים לא יכלכלוהו (דברי הימים ב ב׳:ה׳) אלא למקדש לצורך הארון שנקרא מקדש דכתיב: ונשאו הקהתים נושאי המקדש (במדבר י׳:כ״א) והוא הארון ולא בחר בך מפני שאתה משובח משאר אנשים אלא למענו ולמען רחמיו לכך חזק ועשה.

for the Lord has chosen you to build a house for the Sanctuary not to build it for Him to dwell therein, for the heavens and the heavens of the heavens cannot contain Him, but for the Sanctuary, for the requirement of the Ark, which is called מִקְדָּשׁ, as it is written (Num. 10:21): "And the Kehathites, the bearers of the מִקְדָּשׁ traveled,⁠" and that is the Ark. He did not choose you because you are more praiseworthy than other men, but for His sake and for the sake of His mercies; therefore be strong and do it.

[ביאור לפסוק זה כלול בביאור פסוק ט]

ראה עתה – הגדולה הנתונה לך מה׳.

למקדש – להיות לו למקדש.

ראה עתה – שהפליא ה׳ טובותיו עמך עוד ביתר שאת, ובחר לך לבנות בית למקדש – וא״כ חזק ועשה – וגם ירמוז כי מתנאי שיבנה המקדש הוא שיבנה תחלה מקדש ה׳ בקרב לבבו עד שישכון ה׳ עליו ברוחו ונפשו, כמו שכתבתי בארצות השלום דרוש ג׳, וא״כ חזק ועשה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״ג תועלותמצודת דודמלבי״םהכל

(יא) וַיִּתֵּ֣ן דָּוִ֣יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֡וֹ אֶת⁠־תַּבְנִ֣ית הָאוּלָם֩ וְֽאֶת⁠־בָּ֨תָּ֜יו וְגַנְזַכָּ֧יו וַעֲלִיֹּתָ֛יו וַחֲדָרָ֥יו הַפְּנִימִ֖ים וּבֵ֥ית הַכַּפֹּֽרֶת׃

Then David gave to Solomon his son the pattern of the porch, and of its houses, and of its treasuries, and of its upper rooms, and of its inner chambers, and of the place of the ark-cover;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמְסַר דָוִד לִשְׁלמה בְרֵיהּ יַת צוּרַת אוּלָמָא וְיַת בָּתּוֹהִי וְקוּרְטוֹרוֹהִי וּמַסְקוֹנוֹהִי וְקִטוֹנוֹהִי גַוָאִין וּבֵית כַּפּוֹרֵי.

וגנזכיו – חלילי מערות של מטה ומעינים^א תחתיים של מטה, ושם גנזו את הארון.

א. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״ובנינים״

תבנית האולם – ארכו ורחבו וגבהו כדכתיב והאולם על פני היכל הבית וגו׳ (מלכים א ו׳:ג׳).

וגנזכיו – מקום שאוצרות הקדשים מונחים.

the pattern of the porch Its length, its width, and its height as is written in I Kings (6:3): "And the porch before the Temple of the House, etc.⁠"

and its treasuries the place where the treasuries of the hallowed objects were deposited.

וגנזכיו – ¹אוצרותיו.

1. אוצרותיו. כך במיוחס לר״י קרא; והשוו גם התרגום והמיוחס לרש״י. ולשון המיוחס לתלמיד רס״ג: ״חלילי מערות של מטה ומעיינים תחתיים של מטה; ושם גנזו את הארון״.

And ganzakkav. [This means] its storerooms.

ויתן דוד לשלמה בנו וגו׳ – ראוי תדע שכל מה שהודיע דוד לשלמה מאלו הדברים אשר בבית המקדש הכל היה מוגבל מאת י״י ית׳ על יד נביאיו כמו שאמר דוד לשלמה (דברי הימים א כ״ח:י״ט) הכל בכתב מיד י״י עלי השכיל כל מלאכות התבנית ר״ל כי הנביא השכיל עליו בכתב מיד י״י כל מלאכות התבנית.

את תבנית האולם וגו׳ – הוא תבנית האולם והעמודים אשר היו בו ותבנית בתיו שהיו באולם וגנזכיו הם בתי האוצרות שהיו באולם.

ועליותיו – הנה היו באולם עליות רבות כי היו גבהו מאה ועשרים אמה וחדריו הפנימים הנה אחשב כי חדריו הפנימים היו על הקדש כי לא היה גבהו מבפנים כי אם עשרים אמה.

ובית הכפורת – הוא הבית שהיה בו הכפורת והוא בית הקדש ובית קדש הקדשים.

ואת בתיו – אין געיא בוא״ו ואת.

וגנזכיו – אין דגש בזיי״ן.

תבנית – ענין תואר וצורה.

וגנזכיו – מקום האוצרות והוא מלשון גניזה והטמנה.

ויתן דויד וכו׳ – ר״ל למדו ומסר בידו.

האולם – אשר לפני ההיכל.

ואת בתיו – בית החליפות שמזה ומזה.

ובית הכפורת – הוא בית קדש הקדשים.

את תבנית האולם – החצר החיצונה שעל פני ההיכל: ואת בתיו – היציעים סביב: וגנזכיו. הלשכות שנעשו לגנוז שם אוצרות הקדשים.

וחדריו הפנימים – הוא ההיכל והחדרים סביב לו.

ובית הכפורת – הוא קה״ק.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יב) וְתַבְנִ֗ית כֹּל֩ אֲשֶׁ֨ר הָיָ֤ה בָר֙וּחַ֙ עִמּ֔וֹ לְחַצְר֧וֹת בֵּית⁠־יְהֹוָ֛היְ⁠־⁠הֹוָ֛ה וּלְכׇל⁠־הַלְּשָׁכ֖וֹת סָבִ֑יב לְאֹֽצְרוֹת֙ בֵּ֣ית הָאֱלֹהִ֔ים וּלְאֹצְר֖וֹת הַקֳּדָשִֽׁים׃

and the pattern of all that he had by the spirit for the courts of the house of Hashem, and for all the chambers round about, for the treasuries of the house of God, and for the treasuries of the hallowed things;

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְצוּרַת כָּל דִי הֲוָה צָרִיךְ בְּרוּחַ נְבוּאָה דְעִמֵיהּ לְדָרַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וּלְכֻלְהוֹן לִשְׁכָּתָא חֲזוֹר חֲזוֹר לְתִסְבְּרֵי בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וּלְתִסְבְּרֵי קוּדְשַׁיָא.

ברוח – ברוח הנבואה.

אשר היה ברוח עמו – כאשר הראהו שמואל הרואה כדכתיב לקמן המה יסד דוד ושמואל הרואה (דברי הימים א ט׳:כ״ב) ורבותינו אמרו וישאל ויאמר איפה שמואל ודוד ויאמר הנה בניות ברמה (שמואל א י״ט:כ״ב) עוסקין היו בבניינו של עולם הוא ב״ה ולמד לו אותה שעה מה שאין תלמיד ותיק יכול ללמוד בכמה שנים.

סביב לאוצרות בית האלהים ולאוצרות הקדשים – ולא מפרש איזה מהקדשים אשר הקדיש דוד וראשי האבות שבאותו פרק היה ממונים עליו עד שיבנו בית המקדש אבל אוצרות אלו תמיד היו כל עוד שהבניין קיים.

that he had by the spirit As Samuel the Seer showed him, as it is written (above 9:22): "... whom David and Samuel established permanently.⁠" Our Rabbis said (Zeb. 54b) (I Sam. 19:22): "... and he asked and said, 'Where are Samuel and David?' And one said, 'Behold at Naioth in Ramah.'" They were engaged in the building of the world. That refers to the Temple. And he taught him at that time what a faithful student cannot learn in many years. (Mid. Sam. 22:4)

round about, of the treasuries of the House of God and of the treasuries of the hallowed things but he does not explain which of the hallowed things that David and the chiefs of the fathers' houses hallowed [he is referring to]; and at that time they were appointed over it until they would build the Temple, but these treasuries were always in existence as long as the Temple existed.

כל אשר היה ברוח עמו – ¹ברוח נבואה, כי על פי רוח הקדש ידע כל תבנית הבית, או על ידי עצמו או על ידי שמואל הנביא.

1. ברוח נבואה. כך בתרגום. ובמיוחס לר״י קרא: ״ברוח הקודש״, כלשון רד״ק בהמשך. והשוו גם המיוחס לתלמיד רס״ג והמיוחס לרש״י.

All that he had by the spirit. [This means] by prophetic inspiration, for [David] knew the plan of all the storerooms by Divine inspiration, either on his own or through the prophet Samuel.

ותבנית כל אשר היה ברוח עמו – רוצה לומר: ברוח הקדש שהיתה עמו או ירצה בזה תבנית כל אשר היה עמו ברצונו לעשות מזה הבנין.

לחצרות בית י״י – הוא חצר הכהנים והעזרה שלפני החצר ההוא.

ולכל הלשכות סביב – הם החדרים שעשו סביב ההיכל להשים אוצרות בית י״י ואוצרות ההקדשות.

כל אשר היה ברוח עמו – ר״ל אשר נגלה לו ברוח הקדש תבנית הנעשית לחצרות וכו׳.

לאוצרות בית האלהים – אשר בהם יניחו הנדבות על תיקון בדק הבית.

ולאוצרות הקדשים – אשר בהם יניחו הממון שעל קרבנות הצבור.

ותבנית – מלבד הפשוט רומז ג״כ כי כל המקדש וחדריו מרמזים לענינים גדולים ונפלאים, הן בעולם הגדול, והן בעולם הקטן שהוא הנפש, ששניהם ערוכים ומסודרים כפי סדר המקדש ליודעי דעת, עד שברוח דוד היה תבנית המקדש וכל חצרותיו ולשכותיו, וכמש״פ בדרוש הנ״ל מ״ש כי בית יעשה לך ה׳, שדוד עצמו היה כציור הבית למעלה בקדש, וז״ש אשר היה ברוח עמו:

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(יג) וּֽלְמַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם וּֽלְכׇל⁠־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֣ת בֵּית⁠־יְהֹוָ֑היְ⁠־⁠הֹוָ֑ה וּֽלְכׇל⁠־כְּלֵ֖י עֲבוֹדַ֥ת בֵּית⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

also for the orders of the priests and the Levites, and for all the work of the service of the house of Hashem, and for all the vessels of service in the house of Hashem:

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּלְפַלְגָוַת כַּהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי וּלְכָל עֲבִידַת פּוּלְחָנָא לְבֵית מַקְדְשָׁא דַייָ וּלכָל מָאנֵי עֲבִידַת בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

ולמחלקות הכהנים והלוים – שחלק לכ״ד משמרות כדלעיל כל זה מסר לו.

ולכל כלי עבודת בית י״י – משקל מה וכמה כל כלי וכלי כמפורש.

And of the divisions of the priests and the Levites for he divided them into twentyfour watches, as above; all this he gave over to him.

and of all the vessels of the service of the House of the Lord the weight of what and how much each vessel is, as is explained.

ולמחלקות הכהנים והלוים – רוצה לומר: שדוד נתן לבנו אלו המחלקות איך יהיו כי הוא סדר אותם כמו שנזכר במה שקדם ומזה המקום יתבאר שעל פי י״י עשה זה דוד.

ולכל מלאכת עבודת בית י״י – הנה הוא״ו במלת ולכל נוספת והרצון בו למחלקות הכהנים והלוים לכל מלאכת עבודת בית י״י וזה הוא אמרו אחר זה (כ״א) והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים וצורת הכלים לעבודת בית י״י הודיע לו ובאר לו בכל כלי וכלי כמה יהיה משקלו היה כלי זהב או כלי כסף ובאר לו משקל מנורות הזהב.

עבודת בית ה׳ וכל כלי עבודת – בספרים מדוייקים שניהם מלאים וא״ו. וכן משמע מהמסורת.

ולמחלקות – ואת מחלקות והלמ״ד הוא במקום את כמו לכל כליו (שמות כ״ז:י״ט) ורבים כמוהו.

ולמחלקות – גם מסר בידו סדר מחלקות הכהנים והלוים והממונים על כל מלאכת עבודת הבית ואת תבנית כל כלי עבודה.

ולמחלקות – שמסר לו סדר חלוקת משמרות כהונה ולויה הנזכר למעלה.

ולכל מלאכת – איך יהיה סדר העבודה והשיר ומעמד משרתי העבודה.

ולכל כלי – וכן עניני כלי המקדש ועניניהם.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יד) לַזָּהָ֤ב בַּמִּשְׁקָל֙ לַזָּהָ֔ב לְכׇל⁠־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֣ה וַעֲבוֹדָ֑ה לְכֹ֨ל כְּלֵ֤י הַכֶּ֙סֶף֙ בְּמִשְׁקָ֔ל לְכׇל⁠־כְּלֵ֖י עֲבוֹדָ֥ה וַעֲבוֹדָֽה׃

of gold by weight for the vessels of gold, for all vessels of every kind of service; of silver for all the vessels of silver by weight, for all vessels of every kind of service;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

לְדַהֲבָא בְּמַתְקְלָא לְדַהֲבָא וּלְכָל מָאנֵי פּוּלְחָנָא וּפוּלְחָנָא לְכָל מָאנֵי דְכַסְפָּא בְּמַתְקְלָא לְכָל מָאנֵי פוּלְחָנָא וּפוּלְחָנָא.

לזהב במשקל לזהב לכל כלי עבודה ועבודה – וכן לכל כלי הכסף במשקל.

Of gold, in weight for gold, for all the vessels of every service and so for all silver vessels by weight.

לכל כלי הכסף – בס״ס לכל כלי בקמ״ץ חט״ף וס״א לכל כלי בחולם.

לזהב – לכלי הזהב מסר בידו במשקל הראוי לזהב לכל כלי וכלי.

לכל כלי הכסף במשקל – ר״ל למשקל הראוי לכסף כי לא ישוה משקל הכסף למשקל הזהב.

לזהב – לכלים של זהב היה המשקל כפי הראוי לזהב, וכלי הכסף במשקל הראוי לכסף שהיו נהוגים במשקל אחר, וזה לכל כלי כפי ענינה. וגם יכוין על ההבדל בין זהב וכסף שאזכור בפסוק הבא.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ימנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(טו) וּמִשְׁקָ֞ל לִמְנֹר֣וֹת הַזָּהָ֗ב וְנֵרֹֽתֵיהֶם֙ זָהָ֔ב בְּמִשְׁקַל⁠־מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָ֖ה וְנֵרֹתֶ֑יהָ וְלִמְנֹר֨וֹת הַכֶּ֤סֶף בְּמִשְׁקָל֙ לִמְנוֹרָ֣ה וְנֵרֹתֶ֔יהָ כַּעֲבוֹדַ֖ת מְנוֹרָ֥ה וּמְנוֹרָֽה׃

by weight also for the candlesticks of gold, and for their lamps, of gold, by weight for every candlestick and for their lamps; and for the candlesticks of silver, silver by weight for every candlestick and for their lamps, according to the use of every candlestick;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמַתְקְלָא לִמְנוֹרַת דַהֲבָא וּבוֹצִינֵיהוֹן דַהֲבָא בְּמַתְקְלָא מְנַרְתָּא וּמְנַרְתָּא וּבוֹצִינָהָא וְלִמְנוֹרַת כַּסְפָּא בְּמַתְקְלָא לִמְנַרְתָּא וּבוֹצִינָהָא הֵי כַעֲבִידַת מְנַרְתָּא וּמְנַרְתָּא.

ונרתיהם זהב – משקל לכל נר ונר.

במשקל מנורה ומנורה – כי עשרה מנורות עשה.

כעבודת מנורה ומנורה – ומשקל כלי עבודת מנורה מלקחיה ומחתותיה, וגם משקל.

and their lamps of gold the weight of each lamp.

of the weight of each candelabrum for he made ten candelabra.

in the service of every candelabrum and the weight of the service vessels of the candelabrum, its tongs and its charcoal pans, and also the weight.

למנרות הזהב – הן המנורות עשר שעשה שלמה (דברי הימים ב ד׳:ז׳). אבל מנורות כסף לא מצאנו שעשה; ¹אם כן, מהו ולמנורות הכסף? ונראה כי עשה מנורות כסף להיות בלשכות הכהנים להאיר להם, שהיו אוכלים ושוכבים שם; ומנורות הזהב היו בהיכל – עשר: ²חמש מימין המנורה שעשה משה וחמש משמאל. וכן שלחנות הזהב (להלן פס׳ טז) ³היו ללחם הפנים, ⁴ושולחנות הכסף (שם) לשחוט עליהם ולתת עליהם בשר העולה כשהיה מנתחה. ואע״פ שלא זכר זה בספור בנין הבית (דברי הימים ב ג׳:א׳ ואילך), ⁵למדנו זה מבנין הבית שראה יחזקאל במראה הנבואה.

1. אם כן, מהו ולמנורות הכסף. חסר כן בכת״י פריס, ויתכן איפוא שביטוי זה לא היה בַפירוש בצורתו הקדומה.

2. חמש מימין המנורה וכו׳. כך על פי בבלי מנחות צ״ח:; וראו דברי הימים ב ד׳:ז׳, ודבריו שם פסוק ו ד״ה ״חמישה״. אבל המיוחס לר״י קרא כותב ש״ארון שעשה משה וכל מלאכת המשכן נגנז בביניין הבית״; משמע שכליו של משה לא היו שם כלל.

3. היו ללחם הפנים. כך הוא מבין מפסוק טז להלן; וכן נמצא במיוחס לרש״י שם, וכך גם במיוחס לר״י קרא. וראו גם מה שמפרש רד״ק דברי הימים ב ד׳:ו׳ ד״ה ״חמישה״ על סידור הלחם בשולחנות אלה.

4. ושולחנות הכסף לשחוט עליהם. המיוחס לרש״י מפרש שהיו מפשיטים עליהם את הקרבנות; והמיוחס לר״י קרא מפרש ששלמה עשה שולחנות כסף ״להדיח עליהם הקרביים״. בדעת רד״ק עיינו בהערה הבאה.

5. למדנו זה וכו׳. ביחזקאל מ׳:ל״ט-מ״א אמנם נזכרים שולחנות שהיו שוחטים עליהם, ומניח רד״ק שהם היו שולחנות הכסף (אך לא נמצא שם ענין ניתוח העולה). שם בפסוקים מ״ה-מ״ו נזכרות לשכות הכהנים; אבל לא נמצא שהיו אוכלים ושוכבים שם, וגם אין נזכרות שום מנורות באותו הֶקשר. ואולי מה שכותב רד״ק ״למדנו זה מבנין הבית שראו יחזקאל״ מוסב רק על השולחנות, ומה שהיו מנורות הכסף בלשכות הכהנים הוא מציע מעצמו.

Of the gold lampstands. These are the ten lampstands that Solomon made (2 Chronicles 4:7). We do not find that he made silver lampstands, however. To what, then, does “and of the silver lampstands” refer? It seems that he made silver lampstands for the priests’ quarters to give them light, because they ate and slept there. But it was the gold ones that were in the Great Hall—ten of them: five to the right of the one that Moses made, and five to the left of it. Similarly, it was the gold tables (v. 16) that were for the bread of display, whereas the silver tables (ibid.) were used for slaughtering, and for placing upon them the flesh of the burnt offering to be cut up. For even though the text does not mention this in the account of the construction of the Temple (2 Chronicles 3:1–4:22), we know it from the construction of the Temple that Ezekiel witnessed in a prophetic vision.

ונרותיהם זהב ומשקל מנורות הכסף.

כעבודת – בכ״ף.

ומשקל – גם מסר לו משקל לעשרה המנורות שעשה שלמה מזהב הם ונרותיהם העשויין כעין, בזיכין לשום בהם השמן והפתילות.

במשקל מנורה – כמה יהיה במשקל של כ״א משקל נרותיה.

ולמנורות הכסף – עשויים להעמידם בלשכת הכהנים להאיר להם בעת יאכלו הקדשים בלילות.

כעבודת – כפי המשקל הראוי לפי מלאכת תבניתה.

ומשקל למנורות – כי עשה עשר מנורות. ומ״ש ונרותיהם זהב, עי׳ מ״ש בפי׳ מלכים (ז׳:מ״ט).

ולמנורות הכסף – שלמה לא עשה מנורות כסף, כי אין כסף נחשב בימי שלמה, ודוד לא ידע שיתעשר כ״כ.

כעבודת מנורה – כי מנורות הזהב היו כולם שוים משקלם ככר כמפורש בתורה, אבל מנורת כסף א״ל להיות מככר וכמ״ש במנחות דף כ״ז, ועז״א כעבודת מנורה ומנורה – כי לא היו משקלם שוה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קרלב״גמנחת שימצודת דודמלבי״םהכל

(טז) וְאֶת⁠־הַזָּהָ֥ב מִשְׁקָ֛ל לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַֽמַּעֲרֶ֖כֶת לְשֻׁלְחַ֣ן וְשֻׁלְחָ֑ן וְכֶ֖סֶף לְשֻׁלְחֲנ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃

and the gold by weight for the tables of showbread, for every table; and silver for the tables of silver;

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְיַת דַהֲבָא מַתְקַל לְפָתוֹרַיָא דְסִדוּרַיָא לְפָתוֹרָא וּפָתוֹרָא וְכַסְפָּא לְפָתוֹרַיָא דְכַסְפָּא.

שלחנות המערכת – לערוך עליו לחם הפנים למשקל שלחן ושלחן כי עשרה שלחנות של זהב עשה בהיכל ומשקל הכסף לשלחנות שבעזרה שמפשיטין עליהם הקרבנות ומשקל המזלגות והמזרקות.

for the tables of the showbread upon which to arrange the showbread. [He instructed him] about the weight of each table, for he made ten golden tables in the Heichal and the weight of the silver for the tables in the forecourt, upon which they would flay the sacrifices, and the weight of the forks and the basins.

ומשקל כל אחד משלחנות המערכות – רוצה לומר: שלחנות הזהב שהיה נותן לחם הפנים בכל אחד מהם כי היו שם עשרה שלחנות ועשר מנורות.

ואת הזהב וכו׳ – משקל הזהב להשלחנות העשויות למערכת לחם הפנים.

וכסף – משקל הכסף לשלחנות הכסף העומדים בעזרה להפשיט עליהם את הקרבנות ועם שלא הוזכרו בבנין שלמה נזכרים הם בבנין יחזקאל וכן היו בבית שלמה.

לשלחנות הכסף – לא עשה שולחנות כסף מטעם הנ״ל, או שי״ל השולחן שמניח עליו לחם הפנים מבחוץ שהיה של כסף, כמ״ש חז״ל.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירלב״גמצודת דודמלבי״םהכל

(יז) וְהַמִּזְלָג֧וֹת וְהַמִּזְרָק֛וֹת וְהַקְּשָׂוֺ֖ת^א זָהָ֣ב טָה֑וֹר וְלִכְפוֹרֵ֨י הַזָּהָ֤ב בְּמִשְׁקָל֙ לִכְפ֣וֹר וּכְפ֔וֹר וְלִכְפוֹרֵ֥י הַכֶּ֛סֶף בְּמִשְׁקָ֖ל לִכְפ֥וֹר וּכְפֽוֹר׃

and the flesh-hooks, and the basins, and the jars, of pure gold; and for the golden bowls by weight for every bowl; and for the silver bowls by weight for every bowl;

א. וְהַקְּשָׂוֺ֖ת =ל,ש1,ק13 וכך הכריעו ברויאר ומג"ה, וכמו כן בדפוסים וקורן.
• א!=וְהַקְשָׂוֺ֖ת (חסר דגש באות קו"ף)
• הערות ייבין וברויאר

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּמְשִׁלְיָתָא וּמִזְרְקַיָא וְקַסְוָתָא דִדְהַב דְכֵי וְלִכְפוֹרֵי דַהֲבָא בְּמַתְקְלָא לִכְפוֹרָא וּכְפוֹרָא וְלִכְפוֹרֵי כַסְפָּא בְּמַתְקְלָא לִכְפוֹרָא וּכְפוֹרָא.

ולכפורי הזהב במשקל – כפורי כלי שרת לקנח בכלים הדם מהם ודוגמא בפ׳ קמא דבבא מציעא ההוא גברא דכפר ידיה בגלימא דחבריה וכל כפרה לשון קינוח וחטוי הוא.

and for the basins of gold in weight Heb. כְּפוֹרֵי כְּפוֹרֵי. [They] are service vessels with which to wipe the blood from the vessels, and an example is in the first (sic) chapter of Baba Mezia (24a): "The man who wiped (דְּכָפַר) his hands with his neighbor's cloak,⁠" and every [expression of] כַּפָּרָה is an expression of wiping and purification.

¹ולכפורי הזהב – פרשו רבותי׳ ז״ל: ²מזרקים; שאמרו (בבלי זבחים כ״ה.): ודם הסכין במאי מקנח ליה? בשפת המזרק, כדכת׳ ״כפורי זהב״. ונקראו כן על שם שמקנח בהם הסכין, כמו ״מכפר ליה ³בבליתא דפרסא״ (השוו בבלי חולין ח׳:), שענינו ״מקנח״; וכן כל לשון כפרה.

1. ולכפורי הזהב וכו׳. השוו המיוחס לרש״י. בספר השרשים ערך ״כפר״ מפרש רד״ק שהם ״כפות זהב״, ורק אחר כך הוא מצטט את דברי רז״ל.

2. מזרקים. מפרש רד״ק בספר השרשים ערך ״זרק״ שהם כלים שזורקים בהם את הדם.

3. בבליתא דפרסא. לשון רש״י שם: ״חתיכת בגד ישנה קשה...ויפה לקנח״. והוא מוסיף ש״בליתא״ הוא לשון ״חתיכה בלויה״, וש״פרסא״ הוא התרגום של ״מסך״ (כגון בשמות כ״ו:ל״ו).

And of the keforei (כפורי) zahav (=keforim of gold). Our Sages, of blessed memory, explain that these are dashing instruments. For they say (b. Zevaḥim 25a): “And with what would he wipe away the blood from the knife? With the rim of the dashing instrument, as it says, ‘And of the keforei zahav.’” They were called this because they were used for wiping the knife clean, as in “mekhapper (מכפר) it with a worn out cloth” (cf. b. Ḥullin 8b), which means “he wipes it off.” This is always the sense of kapparah (כפרה).

והמזלגות – שם כלי בעלת השנים ובו תוחבים הבשר להעלות מן היורה.

והמזרקות – הספלים אשר יקבלו בהם הדם לזריקה.

והקשות – סניפין כעין יתדות עמדו אצל השולחן מזה ומזה לצורך לחם הפנים כמ״ש בתורה.

ולכפורי – גם המה כעין מזרקות וכן כפורי זהב משנים (עזרא א׳:י׳) וע״ש שהכהן הזורק מקנח ידו בשפתו קרוים כפורי ובדרז״ל ובעי לכפורי ידיה (בבלי גיטין נ״ו).

והמזלגות וכו׳ – גם מסר לו תבנית כל הכלים האלה.

זהב טהור – שהיה מזהב טהור.

במשקל – כמה יהיה משקל כ״א.

והמזלגות – והמזרקות היו שני מינים, א] מנחושת מרוק (לקמן ב׳ ד׳:ט״ז), ואחד מזהב (שם כ״ב), ואף שלא זכר מזלגות, הלא במלכים לא הזכיר מזלגות כלל, ועזרא כתב במקום מזרקות מזלגות, עי׳ שם.

ולכפורי – מין מזרק נזכר בעזרא (א).

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יח) וּלְמִזְבַּ֧ח הַקְּטֹ֛רֶת זָהָ֥ב מְזֻקָּ֖ק בַּמִּשְׁקָ֑ל וּלְתַבְנִ֣ית הַמֶּרְכָּבָ֗ה הַכְּרוּבִ֤ים זָהָב֙ לְפֹ֣רְשִׂ֔ים וְסֹכְכִ֖ים^א עַל⁠־אֲר֥וֹן בְּרִית⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

and for the altar of incense refined gold by weight; and gold for the pattern of the chariot, even the cherubim, that spread out their wings, and covered the ark of the covenant of Hashem.

א. וְסֹכְכִ֖ים א=וְסֹכֲכִ֖ים (חטף)

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וּלְמַדְבַּח קְטרֶת בּוּסְמַיָא דְדַהֲבָא סְנֵינָא בְּמַתְקְלָא וּלְצוּרַת רְתִיכָא הֵי כְצוּרַת כַּפּוֹרְתָּא דְתַמָן צוּרַת כְּרוּבִין דִדְהַב דְפָרְשִׁין גַדְפֵיהוֹן וּמַטְלָן עַל אֲרוֹן קְיָמָא דַיָי.

ולתבנית המרכבה – אלו הכרובים שהיו סוככים^א כמו רכובה^ב ממעל לארון.

א. כך בכ״י רוסטוק 32. בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים: ״סובבים״

ב. כך בכ״י מינכן 5, מוסקבה 853 ובמהד׳ קירכהיים. בכ״י רוסטוק 32: ״רכיבה״

זהב מזוקק – כמו כסף מזוקק.

ולתבנית המרכבה – הם הכרובים שהשכינה רוכבת עליהם.

לפרשים – כלומר המפורשים והסוככים על הארון כדאמר והיו הכרובים פורשי כנפים וגו׳ (שמות כ״ה:כ׳).

refined gold – Heb. זָהָב מְזֻקָּק, like refined silver (כֶּסֶף מְזֻקָּק).

and for the pattern of the chariot They are the cherubim upon which the Shechinah "rides.⁠"

which spread out [their wings] and covered Heb. לְפרְשִׂים. i.e., which were spreading and covering over the Ark, as is stated (Ex. 25:20): "The cherubim shall spread their wings, etc.⁠"

ולתבנית המרכבה הכרובים זהב – פי׳: ¹לתבנית מרכבת חיות הקדש, ²כי בהם פני הכרוב.

לפרשים וסככים – ³פי׳: להיות פורשים וסוככים בכנפיהם על ארון ברית יי׳.

1. לתבנית מרכבת חיות הקדש. ר״ל: כוונת הפסוק היא לתבנית הכרובים, אשר פניהם היו כפני הכרוב שבמרכבה, ולא לתבנית כל המרכבה; כי רק תבנית הכרובים שייכת לבנין המקדש. ועיינו גם בתרגום.

2. כי בהם פני הכרוב. ראו יחזקאל י׳:י״ד.

3. פי׳: להיות פורשים וכו׳. כך הוא מפרש את תחביר הפסוק; וכן מפרש המיוחס לר״י קרא. והשוו לעומת התרגום והמיוחס לרש״י.

And the gold for the figure of the chariot—the cherubs. This means: for the figure of the chariot of the holy creatures, because the faces of the cherubim were indeed on them.

Le-poresim ve-sokhekhim. This means: lihyot poresim (=so that they might spread) their wings ve-sokhekhim (=and cover) over the Ark of the Covenant of the Lord.

ולתבנית המרכבה הכרובים זהב וג׳ – וכן אמר בשירתו: וירכב על כרוב ויעף וג׳ (תהלים י״ח:י״א). וגם ביאור זה אוצר י״י יבא.

ולתבנית המרכבה הכרובים זהב לפורשים – רמז בזה אל שני הכרובים שעשה שלמה שהיה עשר אמות קומתם והיה חמש אמות כנף כל כרוב מהם באופן שהיו עשרים אמה מקצות כנפי האחד לקצות כנפי השני וקרא זה תבנית המרכבה כי זה כאלו היה מעיר על ענין רכיבת י״י ית׳ על אלו הכרובים ורכיבתם על מה שתחתיהם כמו שיתבאר מדברינו בדברי התורה ובס׳ מלכים.

מזוקק – ענין צרוף כמו מזוקק שבעתים (תהלים י״ב:ז׳).

ולמזבח – את המזבח שהיה מזהב מזוקק מסר לו כמה יהיה משקלו.

ולתבנית המרכבה – וחוזר ומפרש שהם הכרובים שעמדו בארץ להיות פורשים כנפיהם לסכך על הארון והיו דומים למעשה חיות המרכבה אשר פני אדם להנה כי גם אל הכרובים היה פני תינוק.

ולתבנית – שהכרובים היו ציור למרכבת ה׳ ושכינת עזו כמו שראה יחזקאל.

לפורשים – כמ״ש (שמות כ״ה:כ׳) והיו הכרובים פורשי כנפים סוככים בכנפיהם.

תרגום כתוביםמיוחס לתלמיד רס״גמיוחס לרש״ירד״קר״י אבן כספירלב״גמצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(יט) הַכֹּ֥ל בִּכְתָ֛ב מִיַּ֥ד יְהֹוָ֖היְ⁠־⁠הֹוָ֖ה עָלַ֣י הִשְׂכִּ֑יל כֹּ֖ל מַלְאֲכ֥וֹת הַתַּבְנִֽית׃

'All this by the hand of Hashem upon me, Hashem has made me understanding in all the works of this pattern.'

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

כּוֹלָא בִּכְתָבָא מִידָא דַייָ הֲוָה עֲלַי לְאִסְתַּכָּלָא בְּכָל עֲבִידַת צוּרָתָא.

הכל בכתב מיד ה׳ עלי השכיל – תניא בראשונה היו אנשים מבפנים ונשים מבחוץ והיו באים לידי קלות ראש התקינו שיהיו אנשים מלמעלה ונשים מלמטה, והיכי עביד הכי והא כתיב הכל בכתב מיד ה׳, א״ר יוסף קרא אשכחו ודרוש דכתיב וספדה הארץ וכו׳ (ברמז תקפ״א).

רמז תתרפא

רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר״י מגלת בית המקדש מסרה הקב״ה בעמידה, הה״ד ואתה פה עמוד עמדי, משה מסרה ליהושע בעמידה שנאמר קרא את יהושע והתיצבו, עמד יהושע ומסרה לזקנים בעמידה שנאמר ויאסוף יהושע את כל זקני ישראל ויתיצבו לפני האלהים, עמדו זקנים ומסרוה לנביאים בעמידה, עמדו נביאים ומסרוה לדוד בעמידה, ולית לן קראי, עמד דוד ומסרה לשלמה בנו בעמידה שנאמר ואתה ה׳ חנני והקימני ואשלמה להם, ואומר הכל בכתב מלמד שניתנה תורה לידרש.

מיד ה׳ – מלמד שניתנה במסורת, עלי השכיל – מלמד שניתנה ברוח הקדש.

הכל בכתב – פתרון הכל בכתב סדר לו סכום משקל ומשקל של כל כלי וכלי שמואל הרואה.

כל מלאכות התבנית – תבנית הבית חכמני והשכילני כמו תבנית אורך ורוחב וגובה והכל דרש שמואל מן התורה ברוח הקודש כמו ששנינו הר הבית היה חמש מאות אמה על חמש מאות אמה (משנה מדות ב׳:א׳) דרש אורך החצר מאה באמה ורוחב חמשים בחמשים (שמות כ״ז:י״ח) חמשים פעמים חמשים הם כ״ה מאות נ״ל חתכם לחמש רצועות להיות חמש מאות על חמש מאות והוא מיוסד בסילוק קרובץ של שבת חנוכה המתחיל מנשה את אפרים ואפרים את מנשה¹ והכל דרש שמואל ברוח הקודש ולמד לדוד כן.

1. השוו ללשון הפסוק בישעיהו ט׳:כ׳.

All was in writing The meaning is: He arranged everything in writing for him: the sum of every weight of every vessel, from Samuel the Seer.

all the works of the pattern He endowed me with the wisdom and the understanding of the pattern of the House, e.g., the pattern of the length, the width, and the height, and Samuel derived everything from the Torah with the holy spirit, as we learned (Middoth 2:1): "The Temple Mount was five hundred cubits by five hundred cubits.⁠" He expounded (Ex. 27:18): "The length of the forecourt was one hundred cubits; the free width: fifty by fifty.⁠" Fifty times fifty are twentyfive hundred cubits. It appears to me that he cut them into five strips to be five hundred by five hundred cubits. This was set down in the final liturgical poem for the Sabbath of Hanukkah, which commences: "Manasseh, etc.⁠" Samuel derived all this with the holy spirit and taught it to David.

הכל בכתב מיד יי׳ – פי׳: הנה לך ¹הכל בכתב מסודר כמו שהוא מיד יי׳ עלי, שהשכילני כל מלאכות התבנית; כי בנבואה נאמר לו כמו שכתבנו (לעיל פס׳ יב), הכל על ידי שמואל הרואה. ²ו״מַלְאֲכות״ שם רבים סמוך מן ״מְלָאכות״⁠ ⁠׳, והונעה בו האל״ף בהסמך; ³וכן בכנוי: ״לספר כל מלאֲכותיך״ (תהלים ע״ג:כ״ח).

1. הכל בכתב מסודר וכו׳. השוו לשון המיוחס לרש״י. המיוחס לר״י קרא מוסיף ששמואל מסר את הכל לדוד בכתב ושדוד מסר אותם ציורים לשלמה; אך מלשון רד״ק, אין להסיק שדוד קיבלם בכתב.

2. ו״מלאכות״ וכו׳. משפט זה נמצא רק במשפחה אחת של עדי-נוסח, וסביר שהוא מתוספותיו של רד״ק.

3. וכן בכנוי וכו׳. ר״ל: מצאנו תנועה (חט״ף פת״ח) תחת האל״ף של ״מלאכות״ כשמופיע בסוף המילה כינוי-שם, באותו אופן שנמצא כאן איפה שהמילה היא בצורת ה״נסמך״.

Everything in writing from the hand of the Lord. This means: You have here everything written down neatly, the way the Lord, by His hand that was upon me, made me understand the plan of all the works (mal’akhot ha-tavnit). For as we have written (v. 12), it was all told to him by Samuel the seer through prophecy. Mal’akhot is a plural noun, the construct form of melakhot: in the construct state the alef draws a vowel. The same it true when [the word has] a possessive ending: “that I may recount all mal’akhotekha (=your works)” (Ps 73:28).

הכל בכתב – ר״ל כן אמר דויד לשלמה הנה לך הכל מסודר בכתב אשר מיד ה׳ עלי השכיל ר״ל אשר באה עלי מידו להשכילני כל מלאכות התבנית של הבית וכל כליו.

הכל – נמשך עמ״ש בפי״א ויתן דוד לשלמה הכל בכתב, ואמר לו דע כי מיד ה׳ עלי השכיל – שכ״ז השגתי בנבואה (שיד ה׳ בא על השגת הנבואה, כי שמואל מסר כ״ז בנבואה).

ועלי השכיל – (שהשכל הטוב בא על רוה״ק), שהשיג ברוה״ק וישכיל כל מלאכת התבנית וכל סודותיו וצפונותיו.

תרגום כתוביםילקוט שמעונימיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

(כ) וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֜יד לִשְׁלֹמֹ֣ה בְנ֗וֹ חֲזַ֤ק וֶֽאֱמַץ֙ וַעֲשֵׂ֔ה אַל⁠־תִּירָ֖א וְאַל⁠־תֵּחָ֑ת כִּי֩ יְהֹוָ֨היְ⁠־⁠הֹוָ֨ה אֱלֹהִ֤ים אֱלֹהַי֙ עִמָּ֔ךְ לֹ֤א יַרְפְּךָ֙ וְלֹ֣א יַעַזְבֶ֔ךָּ עַד⁠־לִכְל֕וֹת כׇּל⁠־מְלֶ֖אכֶת עֲבוֹדַ֥ת בֵּית⁠־יְהֹוָֽהיְ⁠־⁠הֹוָֽה׃

And David said to Solomon his son, "Be strong and of good courage, and do it; fear not, nor be dismayed; for Hashem, God, my God, is with you; He will not fail you or forsake you, until all the work for the service of the house of Hashem is finished.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םעודהכל

וַאֲמַר דָוִד לִשְׁלמה בְּרֵיהּ תְּקַף וֶעֱלַם וַעֲבֵיד לָא תִדְחַל וְלָא תִתְּבַּר אֲרוּם מֵימְרָא דַייָ אֱלהַי בְּסַעְדָךְ לָא יִשְׁבְּקִנָךְ וְלָא יְרַחֲקִנָךְ עַד זְמַן לְמִשְׁלַם כָּל עֲבִידַת פּוּלְחַן בֵּית מַקְדְשָׁא דַיָי.

חזק ואמץ – כדי שתתקיים מלכותך כמו שהבטיחך הקב״ה והכינותי מלכותו עד עולם אם יחזק לעשות מצותי וגו׳ (דברי הימים א כ״ח:ז׳).

Be strong and of good courage in order that your kingdom endure as the Holy One, blessed be He, has promised you, (verse 7): "... and I shall prepare his kingdom to eternity if he strengthens himself to perform My commandments, etc.⁠"

לא ירפך ולא יעזבך עד לכלות וג׳ – כטעם לא אעזבך עד אם עשיתי וג׳ (בראשית כ״ח:ט״ו). גם זה אחד ממני עֵד. ומדעתי אין אלה המלות עד להגבלת זמן, רק להפליג בתכלית הענין, כמו שיש רבים במקרא, וגם בלשון הפלוספים.

חזק ואמץ – עיין מ״ש בריש סדר יהושע.

תחת – ענין פחד ושבר.

לכלות – להשלים.

אל תירא – לחשוב שלא תוכל לגמור את הכל.

עד לכלות – עד אשר תשלים את הכל.

חזק ואמץ וכו׳ – עי׳ באורו יהושע א׳.

עד לכלות – ר״ל ועשה עד לכלות – ולא תעמוד באמצע המלאכה.

תרגום כתוביםמיוחס לרש״יר״י אבן כספימנחת שימצודת ציוןמצודת דודמלבי״םהכל

(כא) וְהִנֵּ֗ה מַחְלְקוֹת֙ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם לְכׇל⁠־עֲבוֹדַ֖ת בֵּ֣ית הָֽאֱלֹהִ֑ים וְעִמְּךָ֨ בְכׇל⁠־מְלָאכָ֜ה לְכׇל⁠־נָדִ֤יב בַּֽחׇכְמָה֙ לְכׇל⁠־עֲבוֹדָ֔ה וְהַשָּׂרִ֥ים וְכׇל⁠־הָעָ֖ם לְכׇל⁠־דְּבָרֶֽיךָ׃

And, behold, there are the orders of the priests and the Levites, for all the service of the house of God; and there shall be with you in all manner of work every willing man that has skill, for any manner of service; also the captains and all the people will be wholly at your commandment.⁠"

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םעודהכל

וְהָא פְּלוּגַת כַּהֲנַיָא וְלֵיוָאֵי לְכָל פּוּלְחַן בֵּית מַקְדְשָׁא דַייָ וְעִמָךְ בְּכָל עֲבִידְתָּא לְכָל דְאִתְרְעֵי בְּחָכְמְתָא לְכָל פּוּלְחָנָא וְרַבְרְבַיָא וְכָל עַמָא בְּסַעְדָךְ לְכֻלְהוֹן עִסָקָךְ.

והנה מחלקות הכהנים והלוים לכל עבודת בית האלהים עמך בכל מלאכה – כלומר הכל ערכתי וסדרתי וזמנתי לך מחלקות ופועלים ואין לך לעכב כי אם מיד לבנות הבית.

והשרים – הממונים על הפועלים ושוטריהם.

וכל העם לכל דבריך – לעשות צווייך.

And behold the divisions of the priests and the Levites for all the service of, etc. That is to say: I arranged and set everything up, and I prepared for you the divisions and the laborers, and you have not to delay it but to build the House immediately.

and the leaders who are appointed over the laborers and their officers.

and all the people for all your words to perform your command.

ועמך בכל מלאכה לכל נדיב בחכמה לכל עבודה – ¹על דרך ״כל אשר ידבנו לבו לקרבה אל המלאכה לעשות אותה״ (השוו שמות ל״ו:ב׳), כלומר: עמך ²חכמים ³בכל מלאכה ובכל אשר יתנדבו לעשות אותה. והשרים וכל העם ⁴הם מזומנים לכל דבריך.

1. על דרך ״כל אשר ידבנו...לעשות אותה״. בביאור כוונתו, ניתן לומר שמה שנמצא בפסוק ״כל נדיב...לכל עבודה״ פירושו: כל המתנדב לעשות עבודה, למרות שברגיל ״נדבה״ היא תרומת כסף או חפץ; ו״לכל עבודה״ חוזרת אל ״נדיב״. אבל בפסוק בספר שמות שרד״ק מזכיר כדוגמה כתוב ״נשאו לבו״, לא ״ידבנו לבו״ כמו שהוא מצטט; ובכן, באמת אין הפסוק יכול לשמש ראייה ש״נדבה״ יכולה לרמוז לנדבת עבודה. ואולי רד״ק ציטט את הפסוק בעל-פה כמנהגו ולא דייק היטב. מ׳ אייזמן, דברי הימים א ע׳ 351, מבין שרד״ק מתכוון בציטוט זה לפרש את תחביר פסוקנו ולומר שהלמ״ד של ״לכל נדיב״ היא נוספת (כמו שאין למ״ד בפסוק המצוטט), ושיעורו: כל אותם הנדיבים הם עמך בכל מלאכה. לפי זה, הביטוי ״ובכל אשר יתנדבו״ להלן בדברי רד״ק אינו שייך כלל לפירוש התחביר (וראו דברינו להלן הערה ד״ה ״בכל מלאכה״), רק הוא סיכום ליבראלי של כוונת פסוקנו. ברם, ראוי לציין שבדרך כלל, אין רד״ק מפרש על פי כלל כגון ״למ״ד נוספת״ בלי להצביע על כך במפורש.

2. חכמים. הוא מתייחס למילה ״בחכמה״ שבפסוק. ראוי לציין שנוסחה זו – הנשמעת כנוסחה הנכונה – נמצאת רק בפירוש ר״ש מסנות, שהוא עד-נוסח מישני, ואילו ברוב עדי-הנוסח הושמטה כאן שורה שלימה מחמת טעות-הדומות. ועיינו בחילופים על הטעות שבכת״י פריס, שממנה כנראה התגלגלה הנוסחה ״עמלים״ שבנדפס, המבוסס על אותו כת״י.

3. בכל מלאכה ובכל אשר יתנדבו לעשות אותה. לשונו קשה, כי אם המילה ״אותה״ מוסבת על ״מלאכה״, אין משמעות ל״ובכל אשר יתנדבו״; ואם היא מוסבת על ״כל אשר יתנדבו״, היא היתה צריכה להופיע בלשון זכר. ונראה שהלשון חסירה, והוא מתכוון לומר: בכל מלאכה ובכל עבודה אשר יתנדבו לעשות אותה; ובזה אף מתפרנסת המילה ״עבודה״ שבפסוק. אבל לא עמדתי על ההצדקה הדקדוקית להבנת רד״ק שהביטוי ״לכל נדיב״ משמעותו ״ובכל אשר יתנדבו״, על-אף שללא הצעה זו הפסוק אמנם חסר מובן.

4. הם מזומנים לכל דבריך. השוו התרגום והמיוחס לרש״י.

And with you in all the work are all who volunteer in their skill (le-kol nadiv ba-ḥokhmah) for any task—in the sense of “anyone whose heart yiddevennu (=prompts him to volunteer) to undertake the performance of the task” (cf. Exod 36:2). That is, skilled men are with you in all the work and in anything they volunteer (be-kol asher yitnaddevu) to do. And the officers and the entire nation are prepared for anything you might need.

לכל עבודת – המופקדים לכל עבודת בית האלהים.

ועמך – הם יהיו עמך לעזור בכל מלאכה.

לכל נדיב – את כל מהם אשר נדבו לבו בחכמה להשכיל לעשות את כל העבודה המצטרך אל הבנין.

לכל דבריך – המה נכונים לעשות את כל דבריך.

והנה – אל תירא שאחר שתבנה לא תשיג התכלית מהעבודה ראויה, כי הנה מחלקות הכהנים וכו׳. ולא שלא תמצא חרשים ואומנים כפי הצריך, כי ועמך בכל מלאכה – ולא שלא תמצא דברים הצריכים אל הבנין, כי השרים והעם לכל דבריך:

תרגום כתוביםמיוחס לרש״ירד״קמצודת דודמלבי״םהכל

רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון